כבר אלפי שנים בונים בתים מקש ולמעשה זה לא המצאה של המאה הזאת.
יש כל מיני שיטות לבניה מקש: יש הבונים את הקירות מקש דחוס או חבילות קש,
יש כאלה שבונים רק את הגג מקש, לפעמים משאירים את הקש חשוף לגשם ובונים
שולי גג רחבים.
ישנם כמה שיטות לכסות את הקש: לפעמים מכסים אותו עם טיח או בוץ, ולפעמים
מכסים את הקש בכסוי שקוף של לוחות פוליקרבונט, החושפים את הקש ושומרים עליו.
לקש יש יתרונות רבים: הוא קל ונוח לשימוש, גמיש, זול, עשוי מחומרים טבעיים וניתן
למחזור. אפשר להשתמש בו לבניה כמו חלקים של לגו או לערבב איתו בוץ או טיח כך
שהקש מתפקד כמו הברזל בטון שמונע שבירה ומגביר את החוזק.
אך לקש יש חסרונות שהוא חשוף הוא נרטב ממים לוקח לו זמן להתייבש.
ישנה שיטה נוספת לבניה בקש שהשתמשו בה בעבר וזה בניה מחבילות של קש שרבים
מהבתים עומדים עד היום.
אפשר להשתמש בשיטה זאת לבניית קירות תומכים לגג, להשתמש בשלד זמני או קבוע
שיתמוך בגג ע"י חבילות הקש. חיבור חבילות הקש נעשה ע"י מקלות במבוק או ברזלים
או מוטות עץ . ברוב המקומות מטייחים את הקש כדי להגן מפני אש, גשם, מזיקים
וגם כדי שיהיה יותר נעים לעין.
בשנים האחרונות יש ביקוש לשיטה זאת, משתמשים בה בארה"ב וגם בישראל הוקם
מרפאה בשיטה זאת ב2003 ביישוב הבדואי וואדי אל נעם.